כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה מנשים שנפגשתי איתן לייעוצי סטיילינג אישיים:

"פעם הייתי יכולה להתלבש ככה, אבל היום,  אני לא יכולה"

או,"אין מצב שאני לובשת את זה, זה לא מתאים לי".

וגם "אין לי מראה בחדר, כי אני פשוט לא אוהבת לראות את הגוף שלי."

במשפטים האלה טמונות הרבה אמונות מגבילות והרבה כאב שעלול

לתקוע אותנו מלהתקדם ולעשות שינוי משמעותי.

בד"כ כשאישה כבר מחליטה שהיא רוצה לעשות שינוי בנראות שלה,

היא יודעת בתוך תוכה, שהמטרה העמוקה שלה והאמיתית,

היא ליצור שינוי משמעותי בהרגשה שלה עם עצמה

בתוך הגוף שלה ואל מול העולם שמסתכל עליה מבחוץ ושופט אותה.

התרגלנו כ"כ להתלבש כמו שצריך,

 ובהתאם לגילנו,

ויותר נכון בהתאם למה שהחברה שסובבת אותנו מכתיבה לנו.

אנחנו רוצות כ"כ להשתייך לחברת השוות שלנו,

שהפחד הזה משינוי ומה "מה יחשבו עלי",

הרבה פעמים חזק יותר מהרצון הפנימי שלנו לעשות שינוי אמיתי שבא  מתוכנו,

מתוך רצונותינו העמוקים,

שינוי שמביא מרפא לגוף לנפש ולנשמה.

הרי החלום שלנו,

של כל אחת מאתנו,

זה לשמוח באמת במה שיש לנו.

בגוף שלנו,

בפנים,

 בשיער,

בנראות שלנו,

ובהרגשה הפנימית שיש לנו כשאנחנו צופות בעצמנו החיצוני

בהשתקפות במראה.

ובמקום שזה יקרה, לרוב אנחנו משוות את עצמנו לחברותינו,

למה שהכי יפה ומהמם ומושלם בעיני החברה שסובבת אותנו.

אנחנו בוחנות את עצמנו בזכוכית מגדלת,

מלקות את עצמנו על הפגמים שיש בגופנו ובפנים שלנו.

מייחלות לחיות בגוף אחר של מישהי שראינו ברחוב או בטלוויזיה.

אבל האם אפשר אחרת?

האם יש דרך אמיתית שבה אפשר לשנות ולצאת מתוך המעגל המתסכל והאינסופי הזה?

אני מאמינה שכן בהחלט.

ואני רוצה לחלוק אתכן כמה מהתובנות שלי,

 שמלוות אותי בדרך הזאת של השינוי שלי,

שעזרו לי לעשות מהפך מחשבתי ורגשי לעצמי

וגם לנשים שפגשתי בתהליכי סטיילינג אישיים מעצימים.

אז הנה הם,

ואני מקווה שזה יעזור לכן כמו שזה עזר לי וללקוחות שלי:

1. דבר ראשון להבין ולהכיר בזה שאנחנו לא מושלמות.

אף אחד לא מושלם בעצם. ככה הקב"ה ברא אותנו.

אין לנו סימטריה מוחלטת בגוף, וכל אחד עם "הפגמים" שהוא סוחב איתו.

למה זאת תובנה כ"כ חזקה שיכולה לעזור?

כי ברגע שהבנתי את זה, הפסקתי להילחם בזה,

הפסקתי לחשוב כל הזמן "מה אחרים יחשבו עלי".

כי גם אם הם יחשבו שאני לא מושלמת, אני כבר הבנתי את זה מזמן,

ככה שזה כבר לא כ"כ איכפת לי.

הבנתי שהמטרה שלי היא להיות יותר שלמה עם עצמי במקום שהמטרה תהיה להיות מושלמת.

2. הבנתי והפנמתי גם שהגוף הזה הוא שלי, הקב"ה נתן לי אותו,

 גוף שבתוכו גרות נפשי ונשמתי.

הגוף הזה לא ניתן לשינוי. הגנטיקה שניתנה לי- האף, העיניים, מבנה הגוף, צבע העור שלי, עצמות הלחיים, הכל.

נכון שהיום יש דברים שניתנים לשינוי ע"י ניתוחים וכדומה.

אבל הבנתן על מה אני מדברת :).

ברגע שהפנמתי את זה היטב, הבנתי שאני חייבת לעשות איתו שלום. כי איך אפשר לחיות בגוף שנים רבות, ולא לרצות בו. זה תסכול וכאב נוראי ומיותר.

3.הפסקתי להסתכל על עצמי כל היום בזכוכית מגדלת ברגע שהבנתי שהעולם לא רואה אותי ככה.

אנחנו המבקרות הכי גדולות של עצמנו, אנחנו מכירות ורואות מקרוב קרוב כל פגם שיש בנו.

אבל רוב האנשים שרואים אותנו, חברינו ומשפחתנו, וגם אנשים חדשים,

מסתכלים עלינו ממרחק מסויים, והמבט שלהם לרוב הוא על המכלול של כל מי ומה שאנחנו.

והם הרבה פחות ביקורתיים אם בכלל כלפי הפגמים שאנחנו מגדילות בזכוכית מגדלת.

אז תלמדי לקחת כמה צעדים אחורה, ולהסתכל על עצמך כמכלול.

זה עוזר מנסיון!

4. הבנתי שהשקעה בעצמי ובנראות שלי באופן שמתאים לי, יעשה לי רק טוב.

כי אולי הגוף שלנו לא ניתן לשינוי, אבל הלבוש שלנו כן.

ואת בהחלט יכולה להתלבש בסגנון שאת מרגישה שהוא מבטא אותך ואת האישיות שלך, לשלב צבעים יפים שעושים לך שמח, ללמוד את מבנה גופך ולהדגיש את מה שאת אוהבת בו ובמידת הצורך לטשטש באמצעות הבגדים הנכונים.

לטפח את עורך במוצרים שאת אוהבת,

להתאפר באיפור עדין שיאיר את פנייך ויוסיף צבע וחיות- קצת מסקרה, קונסילר וסומק יעשו שינוי משמעותי.

לענוד תכשיטים יפים.

אני יכולה לומר לך

שברגע שאני עשיתי את השינויים האלה בתודעה שלי ובנראות שלי,

התחלתי להרגיש הרבה יותר טוב עם עצמי.

הפחתתי ביקורת עצמית קשה,

התחלתי לראות סוף סוף את כל מה שטוב ויפה בי, למרות החוסר שלמות.

ומה שמדהים זה,

שהדרך הזאת כבר עזרה לעוד עשרות נשים.

אני באמת מאמינה שאם תדעי להסתכל על עצמך באור חדש וטוב,

את תחזרי להסתכל על עצמך במראה ולחייך,

תצליחי לראות את היופי שבך,

תפסיקי לחשוב כל הזמן מה אחרים יגידו ואיך הם יסתכלו עלי.

ותתחילי לחיות סוף סוף בתחושה שאת שווה, שאת יפה, שאת אהובה קודם כל ע"י עצמך, ואח"כ ע"י הסביבה שלך.

כי מה שתרגישי מבפנים, יוקרן בעוצמה גבוהה ממך החוצה, ויחזור אלייך בחזרה אפילו בעוצמה חזקה יותר.

כן זאת דרך שנשים רבות מרגישות שהן חייבות לעבור אותה.

וזה אולי גם קשה לפעמים.

אבל זה בהחלט אפשרי!.

ואני מאמינה שזה באמת משנה חיים. לטובה.

אז את בוחרת להתחיל לצעוד בדרך הזאת?